יום רביעי, 12 ביוני 2013

השילומים מגרמניה


תלמידים יקרים,

לפניכם 2 קטעים מתוך נאומים שנישאו בכנסת בשנת 1952 בוויכוח הנוקב על השילומים (הפיצויים) מגרמניה. קִראוּ את הקטעים וַעֲנוּ על השאלות: 

1. מה נושא הדיון?
2. מה הבעיה המועלית בשני הקטעים?



דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

קטע א':  בעד השילומים – מדברי דוד בן-גוריון  בכנסת


קביעת השילומים הייתה מבוססת על שתי הנחות יסוד:

על היותנו מצווים להחזיר במקסימום האפשרי, הרכוש הנשדד של היהודים ללא יורשים, ולהוציא מידי הרוצחים והבאים אחריהם, גם במזרח גרמניה וגם במערב גרמניה – ירושת ישראל, ולא יהיה הרוצח גם יורש. כי מדינת ישראל לקחה על עצמה בעזרת קיבוצי היהודים בעולם כולו לקלוט ניצולי שואה ולשקם אותם בארץ, ועליה להציל הרכוש היהודי השדוד בידי הגרמנים למען יישובם וקליטתם של שארית הפליטה.

 
[ ... ] ממשלת ישראל רואה עצמה חייבת לתבוע, כי העם הגרמני יחזיר הרכוש היהודים הנגזל. מצד אחד להחזיר הרכוש שיש לו תובעים ויורשים שנשארו בחיים, ומצד שני להחזיר הרכוש הרב שאין לו יורשים בקרב המיליונים הנרצחים – למדינת ישראל, המצווה על שיקום שארית הפליטה ואשר קלטה כבר עד עכשיו רוב רובם של הניצולים מהשואה.

 
[ ... ] ממשלת ישראל והעם היהודי כולו רואים כל העם הגרמני אחראי למעשי הזוועות שנעשו בימי מלחמת העולם השנייה נגד יהדות אירופה. זוועות אלו לא יישכחו לעולם, וכל משטר בגרמניה – יהיה זה במערב או במזרח – שאינו עושה מאמץ נאמן, מלא ומעשי, לתקן כל מה שניתן לתיקון – אינו יכול לנער מעל עצמו האחריות המלאה על פשעי הנאצים.

מתוך : דברי הכנסת , ישיבות לח-מ , ינואר , 1952 עמ' 897-896



קטע ב': נגד השילומים — מדברי מנחם בגין בכנסת                            
מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל

 
[... ] הרי יש חשבון אחד – חשבון הדם היהודי. יש נימוק אחד : יהודים, נציגי ממשלת ישראל, עומדים לשבת על יד שולחן אחד עם הרוצחים הגרמנים. ועל כן אסיים דברי במספר פניות.

פנייתי הראשונה היא אליך, אדוני בן גוריון.
[ ... ] אני פונה אליך ברגע האחרון כיהודי ליהודי, כבן לעם יתום, כבן לעם שכול: הרף, אל תעשה את המעשה הזה! זוהי תועבת התועבות בישראל. לא הייתה כמותה מזמן היותנו לגוי ואני מנסה לתת לך מוצא. 

[ ... ] לך אל העם, ערוך מישאל עם. לא מפני שאני מציע לערוך הצבעה עממית בעניין זה. אינני חושב שבכלל אפשר להצביע על כך. ההצבעה כבר נעשתה – בטרבלינקה, באושבינצים, בפונארי, שם הצביעו יהודים בעינויי המוות: לא לבוא במגע, לא להיכנס במשא ומתן עם הגרמנים. לכו אל העם.

[ ... ] אני אומר לכם, לא יהיה משא ומתן עם גרמניה. לא יהיה משא ומתן עם גרמניה!

[ ... ] זוהי קריאתי האחרונה לכנסת: למנוע שואה מעם ישראל. הן בתחתית הגיהינום נמצא קול השטן – למה עוד הביא אחרי השמדתו? שֶפֶך דם יהודי על כסף גרמני, למה ולשם מה? הרי הכסף יוּזל, יוצא, ילך וייעלם, והחרפה תישאר!

מתוך : דברי הכנסת , ישיבות לח-מ , ינואר , 1952 עמ' 907 , 905.


הקטעים המעובדים נלקחו מתוך: מילה טובה מאוד: הבנה, הבעה ולשון - ספר ח', שרה ליפקין ושרון שני-ארבן, מטח,  תשע"ב – 2012, עמודים:300-299.

 

הנכם מוזמנים לצפות בקטע מנאומו של מנחם בגין:


 



כותבים טקסט טיעון בעקבות המנהיגים


תלמידים יקרים,
 
צרו מסמך משותף וענו בו על השאלות הבאות:
 
1. הציגו בטבלה את עמדות המנהיגים - בעד ונגד קבלת השילומים
    מגרמניה. ציינו את נימוקי המנהיגים (שלושה נימוקים עבור כל עמדה).
 
2.  האם צריך היה לקבל פיצויים מגרמניה? כתוב את עמדתך ונמק.    
     בנימוקיך התייחס לאחד מנימוקי טענת הנגד והפרך אותה או 
     הסתייג. ניתן להיעזר בנאומים בשני הקטעים, בקישורים המומלצים
     ובמידע ינטרנט (שימו לב, כי מדובר למעשה בכתיבת טקסט טיעון
     דו-צדי). 
    
 
3. התחלקו לקבוצות של שלושה תלמידים. על כל תלמיד לבדוק
    את פסקות הטיעון שכתבו חבריו לקבוצה. כתבו את תגובתכם על גבי
    המסמך המשותף.
   
    לרשותכם דוגמה למסמך המשותף.